טימור סולומון שדה, אמא של עמנואל ולאון ובת זוג לדורון. בוגרת B.A בתיאטרון חברתי טיפולי מאוניברסיטת חיפה, לימודי ליצנות רפואית וחינוכית מסמינר הקיבוצים ותעודת הוראה בתיאטרון מאוניברסיטת חיפה. אני שחקנית מאלתרת, ליצנית טיפולית, שחקנית תיאטרון רחוב, מורה לתיאטרון, פלייבקיסטית, מאלפת מילים, מנחה תהליכים קבוצתיים ואישיים באמצעות אילתורפיה- עבודה עם משחק (playing) ואלתור של מילים, גוף, תנועה וסאונד ביחד ולחוד ומלווה סיפורי חיים בקבוצות וביחידים.
זו אני
וזה הסיפור שלי
במובנים רבים, נושא המחקר של סיפור החיים שלי הוא האמת והשקר, ההסתרה והגילוי. זה היה כך מאז ומתמיד, ובראייה לאחור, היה שם כמעט בכל רגע משמעותי שעיצב אותי. לקח לי זמן רב להסכים להבחין בזה, לקשור את הרמזים זה לזה, לעבוד עם העומס שזה מביא (אני עדיין עובדת) ולהבין מה בכל זאת המתנה שאני מקבלת מהדחף להיות במחקר מתמיד כחוקרת רגישת חושים- בין היתר היכולת לראות באופן בהיר סיפורים, רעיונות, נוכחות. עבורי, מאז ומעולם הדבר המרתק מכולם הוא א.נשים, כיחידים וכקבוצה. לראות איך סיפור הוא תמיד גם אישי וגם של כולם, גם ספציפי וגם רלוונטי לכולנו זה כמו קסם שמבקש להיחשף כדי לתת עוד ועוד ממנו.
ככה אני משחקת
כשחקנית וליצנית שפועלת בתוך קהל וקהילה, אני תמיד מעדיפה מפגש עיניים על במה מוגבהת ואור פנס רחוב על חושך באולם. אני מתחילה עם רעיון ראשוני ונותנת לסיפור להתגלות מתוך המפגש עצמו. בשבילי אי הידיעה היא הבטחה שכל האפשרויות פתוחות, וזה מה שמרגש אותי במשחק בכל פעם מחדש.
פעולת המשחק האותנטי
Liberta playHouSe היא מקום למחקר באמצעות משחק ואלתור, אי של מותר, מרחב בו מתאפשרים ניסוי, גילוי והתרחבות. אם התבוננת פעם בילד קטן משחק בטח שמת לב לרמת ההתמסרות נטולת המאמץ שהוא מפגין כשהוא הופך ברגע מתינוק לגיבור על או מקורבן למציל. גם אנחנו המבוגרים לוקחים על עצמנו תפקידים, ציפיות, מטרות- ברצינות ובכוונה, אבל אז קשה לנו להחליף. בבית המשחק, נאפשר לעצמנו לחזור למשחק האותנטי ולהתבונן במה שעולה תוך כדי אילתור.
